רחמה – ” מיום שהביאו אותי שמו אותי בקושי”

(من يوم ما جابوني بالغُلُب حَطوني)

בת 77, למרות הקשיים תמיד עמדתי על הרגליים, אני רואה את הילדים שלי הלב שלי מתרחב ואני מרגישה שמחה. יש לי 6 ילדים 3 בנים ו3 בנות. בעלי לא היה נוכח, החיים שלי קשים, עבדתי בחוץ ובפנים, עבדתי בחוץ בשלוש משמרות וחזרתי למשרה בתוך הבית וטיפלתי בילדים שלי, יצאתי כל יום בזמן התפילה של הבוקר גם כשהיה גשום. הייתי צריכה להיות חזקה כדי לגדל את הילדים שלי. כשהיו קטנים השכנה שלי עזרה לי היא דאגה לילדים שלי כשהייתי בעבודה. בחיים יש ימים חשוכים ויש ימים של אור, אין בן אדם שלא יעבור עליו תקופות של קושי וגם תקופות טובות, בסוף הכל עובר.

“גידלתי אותם בדמעות עיניי, קניתי את האדמה הזאת ובניתי לילדים 3 בתים וחיתנתי את כולם”

“כשבעלי לא עזר, הייתי צריכה לחיות ולגדל את ילדי, עבדתי בשלוש משמרות  חזרתי הביתה בשעות הערב”