הילו- “המוות שלו השאיר אותי לבד בים של עצב וחרטה”.

שמי הילו, בת 74 יש לי 3 אחיות ו-5 אחים ןאני הייתי הכי קטנה… אני  הרבה פעמים מסתכלת על המסע שהביא אותי מאתיופיה לישראל לפני 29 שנים. היה חשוב להיות עם המשפחה הקרובה ומכרנו הכל בזול…באתיופיה היינו משפחה עשירה, היה לנו בית גדול ומשרתת בבית, ובארץ מצב כלכלי לא היה טוב כמו באתיופיה, יש לי בית קטן ואין מספיק כסף. התחתנתי באתיופיה בגיל  15 אחרי כיתה ז’, אבא ואמא עשו לי שידוך, ילדתי 16 ילדים אך רק 9 נשארו בחיים ועכשיו יש לי 23 נכדים. הגעתי לישראל עדיין צעירה אבל סוחבת מחלה מההריון הראשון. בעיות בריאותיות לא עזבו אותי ולא יכולתי ללמוד עברית או לעבוד בישראל. הרבה פעמים הרגשתי כמו זרה בארץ שיכולה הייתה להציע כל כך הרבה. לפני שנתיים איבדתי את בעלי, היינו נשואים 56 שנים. המוות שלו השאיר אותי לבד בים של עצב וחרטה. הרגשתי כאילו העולם שלי קרס, ונכנסתי לדיכאון עמוק. הבדידות הייתה בלתי נסבלת, וכל יום נלחמתי וחיפשתי למצוא סיבה להמשיך, היה קשה. אז גיליתי מועדון שבו אנשים כמוני נפגשים יחד. המקום הזה הפך להיות מגדלור של תקווה בתקופות החשוכות ביותר שלי. זה לא רק מפגש חברתי בשבילי זה מקום מקלט שבו אני יכולה לשתף את הרגשות שלי בכנות עם אלה שמבינים את הכאב שלי ואת העבר שלי. הקשרים כאן עם הקבוצה עזרו להוציא אותי מהדיכאון.

“אני לא למדתי, הילדים שלי למדו כולם ויש להם תואר, וזה עושה אותי מאושרת שלושה בצבא ואחד מפקד- כמו אבא שלו. טוב לי עם זה ואני גאה בכל הילדים והנכדים והנין. אני אומרת לצעירות ללמוד ולא להתחתן בגיל צעיר…ולרכוש מקצוע”

” אני לא מרגישה כל כך בודדה יותר, ואני מוצאת נחמה בחוויות המשותפות של חבריי החדשים הקשרים כאן עם הקבוצה עזרו להוציא אותי מהדיכאון. “